מבנה הבית על האגם נולד מחלום , חלום על עיר גנים משולבת נוף ותרבות , על ימים רחוקים ורומנטיים ושלווה בישיבה ובהייה בנוף

זקני העיר רמת גן זוכרים מבנה רומנטי , מועדון ריקודים , לילות של ירח מלא המשתקף באגם, השנים עברו ורגלי הרוקדים כבדו והמקום נהפך מפנינה תיירותית למסעדה \ מחסן .

חלקים בו נסגרו , הוספו לו תותבות שגרעו ממנו ולאט לאט תוך עיבוד ערכיו וחזותו  הוא נזנח על ידי הציבור והושאר בודד במרכז האגם  להיכלות בשיני הזמן .

כאשר התחלנו לבדוק את המבנה את הדוחות ההנדסיים ודוח השימור הנלווה לו ואת ההיסטוריה שלו נפעמנו , מיופיו והאסתטיקה הראשונית שלו בתקופת הבניה , מהחזון התרבותי העומד בבסיסו ולכן ההחלטה הראשונית שלנו הייתה החזרת העטרה ליושנה , הפשטת כל הקירות וכל התוספות והשארת השלד הבסיסי הנקי .

על מנת לשמור על רוח הבאוהאוס המקורית בתכנון המבנה הדגשנו את האלמנטים ההנדסיים והמקוריים , הוספנו חורים "טהורים " זכוכית , אלומיניום ושימוש בבטונים אדריכליים , ובבטון טבעי .

חיפשנו לייצר מבנה לכל ולכולם , שיכלול ריקוד ותנועה מינימליזם עיצובי בעל איכויות על זמניות , ריחוף וזרימה , מאוד הושפענו מקרבתם של מוסדות לימוד וחוויה לימודית שונה סביב המבנה והרגשנו כי במהלך השנים נוצרו אדוות סביבו החל בספארי עצמו ומוזיאון הטבע המשך בחווה החקלאית וכלה בתשעה מוסדות חינוך קרובים כבית ספר סביון ומרוחקים עד תיכון בליך הידוע .

כיננו תופעה זאת כאדוות –

אדווה חינוכית , אדווה תרבותית ,  ואדווה ירוקה

 

ולכן כאשר באנו לתכנן יצקנו לכל קומה במבנה תוכן התואם אדווה אחת לפחות -

בקומת הקרקע אותה פתחנו לקהל חופשי והרחבנו באדוות היקפיות המבצעות ירידה עדינה למי האגם משולבות בפעילות הורים וילדים , דייגים מזדמנים , זוגות המטיילים ברומנטיות על הגשרים ההיקפים לנחל כופר ולחוות הסוסים וחזרה ....

 

קומת האמצע שנהפכה לספריה מודרנית , מרכז הדרכה לטבע ומרכז מידע כללי יצרנו השלמה לאדווה הלימודית ולחוסר בו הבחנו בסביבה של חלל לימודים פתוח , שבו ניתנת חווית לימוד צפיה קריאה וחינוך בלתי פורמלי לאורך שעות היום .

 

הקומה העליונה ששטחה הורחב לשטח הקומה תחתיה הוקמה מסעדה ובית קפה המעוטר סביב במרפסת היקפית צופה לנוף האגם הקרוב ולנופי רמת גן והספארי הרחוקים ...